<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן רפ"ב</h1>
<h2>דף מא.</h2>
ופסק הר"ר אליעזר ממיץ אעפ"י שאין בישול אחר בישול כדתני' בפר' חבית (דף קמ"ה ועיין בטור א"ח שי"ח) כל שבא בחמין מלפני שבת כלומר שנתבשל כל צרכו מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת, פי' בכלי ראשון מכל מקום יש בישול אחר אפייה וצלייה דקיימא לן כר' יוסי דאמר בפ' כל שעה (דף מ"א) שאין יוצאין בפסח במצה מבושלת אעפ"י שלא נימוח' דהבישול מבטל האפיי' ופקע מיניה שם לחם אלמא יש בישול אחר אפייה ומהאי טעמא אמר גבי צלאו ואח"כ בשלו דחייב לפי שהבישול מבטל את הצלייה, א)גומתוך כך יש לאסור לתת פת בתוך כלי ראשון בעודו רותח ומיהו בדבר לח וצלול לדברי הכל יש בישול אחר בישול לאחר שנצטנן (ש"ע ואפי' עשה ע"י עכו"ם אסור לאוכלו אפי' צונן אבל אם לא נצטנן כל כך מותר ע"י גוי לכך נוהגין שעכו"ם מושיב הקדרות הטמונין אצל תנור בית החורף או עליו ומבעיר אח"כ התנור ההוא אבל אם הקדרות עדיין חמין מותר ישראל להעמידן אצל תנור בית החורף כי תנור שלנו דין כירה יש לו דשרי לסמוך לו אפי' אינו גרוף וקטום) אם חוזר ומרתיחו כדאמרינן בפ' במה מדליקין שמא ירתיח וכדפי' שם בקונטרי' והשתא יש ג' חלוקים בדבר לח וצלול לדברי הכל יש בישול אחר בישול ובדבר יבש אם ראשון ושני הכל דרך אפייה וצלייה לכאורה לדברי הכל אין אפייה אחר אפייה ואין צלייה אחר צלייה, וסברא הוא דגם הר"ר אליעזר מודה בזה אבל כשהראשון דרך אפייה או צלייה והשני דרך בישול בתוך מים או יין בזה אומר הר"ר אליעזר דיש בישול אחר אפייה וצלייה דומיא דההיא דפסחים שהבאתי ולפי זה מותר להניח צלי מבושל או בשר סמוך לאש כדי לחמם אפי' שמחממו כל כך שהיד סולדת בו, ויש רוצים לומר דגם בזה אסר הר"ר אליעזר, ואינו נראה דלפי הראייה שהוא מביא מההיא דרקיק בפסח אינו כי אם דוקא היכא שבשל לסוף במים או ביין, אמרי' בפ' כירה (דף מ"א) מיחם שפינהו ויש בו מים חמים לא יתן בתוכו מים מועטים כדי שיחממו אבל נותן לתוכן מים מרובים כדי להפשירם. [סמ"ק סימן רפ"ב]. א) נ"א מצאתי ומתוך כך יש ליזהר שלא לתת לחם בקערה שיש בו תבשיל אם היד סולדת בו, וכן פיר' שאסור לתת הצלי או הפשטיא"ה נגד האש בשבת אפילו אין היד סולדת בו כי אין אנו בקיאין בשיעור סילוד יד מתי הוא ופי' בלשונו כי חושש אני בדבר לבא לידי חיוב חטאת, הגה"ה אמנם שמעתי מפי הר"ר יעקב מקינון שמותר ובלבד שירחיק כל כך שלא תהא היד סולדת ולא דמי לההיא דהתם דאין מרסקין לא את הברד ולא את השלג, דהתם מוליד בידים, אבל הכא דאינו ממחה בידים אך שמניחו במקום הממחה ממילא שרי, ועוד אומר רבינו יחיאל דלא שייך נולד בשמן במה שהשומן נימוח, מדאמר בפרק כירה סכה אשה ידיה שמן ומחממתן נגד המדורה ואף על פי שסתם שמן קרוש ונימוח נגד האש, עכ"ל (לקמן פליג בפנים).
